הר המוריה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ח׳:י״ג

13 ששוקיו עקומות וכו'. שם מ"ה א' העיקל איזהו העיקל כל שהוא מקיף פרסותיו ואין ארכובותיו נוקשות זו לזו ועי' תו"כ שם ועי' תוספתא פ"ה וז"ל ולויקן ועקשן וקלבן והיקשן פסולים באדם וכשרים בבהמה עכ"ל ונ"ל להגיה שכצ"ל והעיקלן והיקשן והקולבן. כמו שהוא בש"ס הנ"ל ובתו"כ שם.

14 שפיקתו יוצאה וכו'. כתב הראב"ד וז"ל א"א המשנה אמרה פיקא יוצא מגודלו והוא פי' לבעל כצ"ל הפיקין והוא מסבב אותה לענין אחר ובלע"ז קורין אותה גלוטה ובעל הפיקין פי' בגמרא שיש לו כסתות הרבה והם עגבות והשופנר שאין לו כל עיקר והוא אינו מונה אותו ודומה שכל דבר שיש לו עוגל גדול קורא אותו פיקה כמו שאמרו עד פיקה של גרגרת עד שיעגילו ראש כפיקה של ערב ופיקה משרש פקעיות עכ"ל והנה כוונת דבריו מאחר שהמשנה בעצמה מפרש מהו בעל הפיקין וקמפרש פיקה יוצא מגודלו וא"כ למה סיבב רבינו לדרך אחר. ונ"ל לתרץ בפשיטות דרבינו מפרש דהאי הפיקה יוצא מגודלו אין זה פי' על בעל הפיקין דר' יוחנן מפרש בש"ס וז"ל א"ר חייא בר אבא אר"י בעל הפיקין שיש לו כסתות הרבה אמת מרש"י לכאורה משמע כהראב"ד שכתב שם וז"ל בעל הפיקין והעיקל כדמפרש וקמפרש עיקל ברישא עכ"ל מבואר מזה דפיקה יוצאת מגודלו הוא פי' לבעל הפיקין אבל רבינו אינו מפרש כן וכן הוא בפי' המשניות שלו וז"ל ובעל פיקה הוא שתהא עקבו מאחד רגליו בולטת ויוצאת יותר מן הראוי עכ"ל ובאמת לא ידעתי לפרש לדעת רש"י ז"ל הך מימרא דר' יוחנן אם לא דנאמר דהוא גורס בש"ס בעל הקיפין והשופנר כמו דאיתא לפנינו שם והמגיה על הגליון דצ"ל הפיקין לא דק בזה ויש לעיין בזה וגם מרש"י ז"ל גופי' מבואר דמגיה כן וצע"ק. אמנם מה שהשמיט רבינו הך דהשופנר צ"ע. ודע כי בתוספתא פ"ה אי' בעל הקיפין והשייפצר. והנה זה וודאי ט"ס וצריך להגיה והשופנר כדאיתא בש"ס אמנם הא חזינן כי הנוסחא העיקרית בעל הקיפין וכן היה על כרחך גירסת רש"י וכנ"ל אמנם רבינו גרס בעל הפיקין. ומש"כ מרן בזה אינם אלא דברים תמוהים יעו"ש.

15 שעקבו יוצא וכו'. זהו שם במשנה. ובגמרא מפרש כן ר' אלעזר שזהו פי' של עקבו יצא לאחוריו ועיין תוספתא פ"ה שוקונתון באמצע רגלו.

16 שפרסותיה רחבות וכו'. שם במשנה ומימרא דרב פפא ועי' תו"כ שם.

17 שפיקה יוצאת וכו'. עד הא דהיו רגליו קלוטות וכו' כבר נתבאר זה בהלכה י"א יעו"ש.

18 שרגלו כולה וכו'. עי' במרן שהערה מקורו מהך דתוספתא פ"ה יעו"ש והנה לא השמיענו ביאור התוספתא. ואולי י"ל כי הוא והקילבן שאי' בגמרא ובתו"כ הובא לעיל ס"ק נ"ח והנה רש"י פי' שהוא שפיקה יוצא מגודלו יעו"ש אמנם הק"א פי' שם שתי פירושים פי' אחד שרגליו מהופכות והוא הולך על צידי רגליו ופי' אחר שרגליו דקין יעו"ש וא"כ י"ל שרבינו מפרשו כמש"כ כאן ויותר נראה לענ"ד כי הקולבן נגזר מן בקולב הלך אחר ערסיותיו עי' שבת ס' א' יעו"ש היטיב.

19 שרגלו עקומה וכו'. עי' תו"כ שם וז"ל פסח בין חגר בשתי רגליו בין חיגר ברגלו אחת רגלו חלולה ועקומה ודומה למגל מנין ת"ל או פסח כצ"ל לדעתי וכ"ה בתוספתא פ"ה פרסתו חלולה עקומה דומה למגל עכ"ל ועי' בערוך ערך כסת ובתוס' ד"ה בעל הפיקן וכו' יעו"ש היטיב.

20 המקיש בקרסוליו וכו'. שם במשנה.

21 שהוא אטר וכו'. לעיל הלכה י"א ד"ה שהוא אטר נתבאר זה.

22 שגופו גדול וכו'. משנה שם מ"ד א'.